פסק-דין בתיק ת"ק 013705/02

התביעה והצדדים לה:

1.         התובע, יחד עם שלושת אחיו, הינו בעלים של הדירה ברח' המבדיל 24 ר"ג [להלן: " הבניין"]. לכל אחד מהנתבעים דירה בבניין.

2.         באסיפת דיירים שהתקיימה ביום 27.07.01 דנו בשיפוץ הגג. התובע והנתבעת 8 נבחרו לועד הבית ועיקר תפקידם היה לאתר בעלי מקצוע המתמחה בטיפול בגגות, הבאת הצעות  מחיר ופיקוח על ביצוע העבודה.

3.         במשך שנה טוען התובע כי פעל להבאת הצעות מחיר אך משנוכח כי אין שיתוף פעולה מצד הדיירים האחרים, התפטר מחברותו בועד.

4.         כאן המקום לציין,  כי דירת התובע נמצאת בקומת הגג. התובע טוען כי בשל העובדה שלדירתו נגרמו נזקים בשנים האחרונות כתוצאה ממי גשמים שחדרו פנימה,  החליט לשפץ את הגג שמעל דירתו בלבד. עבור השיפוץ שילם התובע סך של 17,700 ש"ח  ועוד 1,500 ש"ח עבור תיקון תקרת רביץ וסך של 1,501 ש"ח עבור מרזבים.  התובע העמיד תביעתו להחזר השיפוץ ע"ס 15,471 ש"ח , לאחר שניכה את חלקו בשיפוץ (לטענתו 1,678 ש"ח) הפחית את תיקוני הרביץ וניקה את חלקו של דייר בשם מרון אשר השיב לו כספים (2,048 ש"ח).

5.         התובע פנה בדרישה ליתר הדיירים שיחזירו את חלקם, אולם למעט שכן אחד [שאת החזר זה נכה כאמור התובע מהתביעה], לא זכה להשבה ולפיכך הגיש את תביעתו דנן לבית המשפט.

6.         התובע צירף לתביעתו את פרוטוקול אסיפת הדיירים מיום 31.07.01, שם הוחלט להחליף ולשפץ את הגג [להלן: " פרוטוקול האסיפה"], את מכתב ההתפטרות שלו מהועד, את הודעתו לדיירים מיום 06.01.02, בדבר החלטתו לפועל לתיקון חלקו בגג בלבד, וכן את חשבוניות התיקון ששולמו על ידו.

טענות ההגנה:

7.         כתב הגנה הוגש על ידי הנתבעת 6, שטענה כי בעת ביצוע התיקון גרם התובע לנזקים בגג וכי העבודה בוצעה בצורה לא מקצועית; על ידי הנתבע 5, אשר טען כי הוא מוצא פסול בכך שהתובע לא מצא לנכון לתבוע את דיירי הבניין דרך האגודה לתרבות הדיור ובכך שבצע את השיפוץ על דעתו ויצר תקדים מסוכן בו כל אחד מדיירי הבית יחליט על ביצוע תיקונים וידרוש החזרים; על ידי הנתבעת 7 אשר טענה, כי תיקון חלק מהגג מכביד ומיקר את תיקון הגג כולו והתיקון בוצע בניגוד להחלטות הועד; וכן על ידי הנתבעת 8 אשר גם היא טענה כי ביצוע התיקון החלקי יקר את העבודה כולה.

הנתבעת 8 טענה כי קיבלו הצעה בסך 47,000 ש"ח להחלפת כל הגג, ואילו על חלקו של התובע בגג, המהווה 20%, נדרשים לשלם 20,700 ש"ח, מכאן ייקור העבודה באופן משמעותי.

עוד טוענת הנתבעת 8, כי העבודה לא בוצעה עקב בעיה שהתעוררה באיסוף הכסף ובפתיחת חשבון משותף.

עוד הוגש כתב הגנה על ידי הנתבעים 1-3, בו חוזרים  על הטענות שפורטו לעיל.

ההוכחות והראיות:

8.         ביום 18.05.03 התקיים דיון בפני השופטת טולקובסקי. בדיון זה הצהירה הנתבעת 8, כי היא מקווה שהחלק הנותר של הגג ישופץ במהלך הקיץ הקרוב, וכי היא מוכנה לקבל על עצמה ולארגן את שיפוץ החלק הנוסף של הגג, כשמקובל עליה שהתובע יהיה זכאי להחזר רבע מעלות שיפוץ הגג על פי ההצעה הכוללת.

9.         לאור הצהרה זו, הוחלט לדחות את מועד הדיון. הנתבעת 8 התבקשה לערוך חשבון בדבר החזר המגיע לתובע מחד והשתתפותו בהוצאות תיקון החלק הנותר מאידך.

10.       ביום 14.09.03 התקיים דיון נוסף בפני. בדיון זה התברר כי טרם בוצע התיקון ביתרת הגג ולכן לא ניתן לערוך תחשיבים כפי שהוצעו בדיון ביום 18.05.03. שוב התברר כי הסיבה לאי ביצוע העבודה הוא מחדלם של הדיירים כולם להשתתף בשיפוץ.

הנתבעת 8 הודתה כי מדובר באותה תמונת מצב כמו לפני שנתיים.

11.       התובע טען בדיון כי שופץ 25% מהגג, כי לקח את ההצעה הזולה ביותר, כי הייקור שגרם לתיקון הגג בעצם ביצוע העבודה בצורה עצמאית מסתכם ב - 15% ייקור, שאותו הוא מוכן לספוג.

12.       הנתבעים שוב טענו, כי התובע עשה דין לעצמו והיה צורך להמתין ולבצע את שיפוץ הגג כולו.